ניווט באתר > דף הבית>

קיצורי דרך בחברה עירונית לתרבות אשדוד

רדיפה והצלה -יהודי מרוקו בתקופת השואה

 

רדיפה והצלה -יהודי מרוקו בתקופת השואה


במונארט נערך פאנל אקדמי על "רדיפה והצלה -יהודי מרוקו תחת שלטון וישי" ספרו החדש של ההיסטוריון יוסף טולדנו .


בשנת 2010 הכירה גרמניה ביהודי מרוקו כקורבנות השואה והחליטה להעניק להם פיצוי כספי אישי חד-פעמי. הכרה מאוחרת זו הסבה את תשומת הלב לתקופה דרמטית, גם אם קצרה ופחות ידועה בתולדות יהודי מרוקו. במבט ראשון הכרה זו מפתיעה משום שהצבא הגרמני לא דרך על אדמת מרוקו, ומשום שיישום המדיניות האנטישמית לא היה באחריותה הישירה של גרמניה. אולם גם אם אין ספק שמשטר וישי היה האחראי הישיר לרדיפת יהודי מרוקו, הרי שהוא הושפע עמוקות מרוח הנאציזם, דגל בשיתוף פעולה הדוק עם גרמניה וייחל לניצחונה.

בפעם הראשונה הסופר יוסף טולדנו, מחבר הספר "רדיפה והצלה -יהודי מרוקו תחת שלטון וישי", מביא תיאור חי ונאמן את המבחנים, האכזבות והתלאות שעברו על יהודי מרוקו עקב יישום חוקי הגזע של ממשלת וישי.

באולם המופעים של מרכז תרבות מונארט (יום שני,30.7) התאספו רבים כדי להאזין בצמא לחברי הפאנל המרשים שהתאסף לשוחח על ספרו החדש של טולדנו. את הפאנל, שהפיק פליקס דהן , מיקיר העיר אשדוד הנחה רפאל בן שושן-יו"ר הארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה שהציג את המשתתפים: פרופ' חיים סעדון-דיקאן האוניברסיטה הפתוחה, ד"ר אבי פיקאר מאוניברסיטת בר אילן, דוד גדז' מאוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר יוסף טולדנו. פתחה הרצאתו של פרופ' חיים סעדון, איש האוניברסיטה הפתוחה המשמש כדיקן הסטודנטים שלה ומי שזכה בפרס נשיא המדינה לזכרו של הנשיא בן צבי על היותו העורך הראשי של סדרת הספרים "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים".

סעדון, במצגת ויז'ואלית מרשימה סקר את עבודתו של צלם בשרות שלטון וישי ומתצלומיו פרס תובנות מרתקות על היחס המורכב שבין קהילת היהודים לשלטון וישי ואת העובדה כי עד היום מרוקו הייתה למדינה המוסלמית היחידה בה עוסקת מערכת החינוך המקומית בשואה והיא גם היחידה בעולם המוסלמי בו הוקם מוזאון יהודי.

אבי פיקאר הציג מתוך הספר תיאור מרתק של סוציולוג צרפתי שתיאר את יהודי מרוקו כקהילה פעלתנית של משכילים הדוברים שפות שונות ובעלי מרץ ויוזמה ואת אכזבתם הקשה ממשטר וישי, שבעינהם ייצג ערכים של חופש ושוויון בשעה שזה דחה את רצונם להילחם בגרמנים. תשע שנים לאחר מכן ובארץ ישראל הקים גנרל צרפתי יחידה מיוחדת בה בלטה נוכחותם של יהודים ממרוקו ושזכתה לכינוי 'הקומנדו הצרפתי'.

דוד גדז' הדוקטורנט הצעיר והנמרץ מאוניברסיטת תל אביב עמד בדבריו בהתפעלות על החוויה האינטנסיבית הנגרמת מקריאת הספר של ד"ר טולדנו הרצוף במגוון עצום של מקורות, עדויות וקולות(יהודים, מוסלמים וצרפתים).גדז' סיפר לקהל אודות עורכת הדין הראשונה בעולם הערבי הלן קאזס בן עטר ופעילותה למען הפליטים היהודים מאירופה :במגורים, אוכל, לבוש, טיפול רפואי והגנה. את הפאנל נעל חתן האירוע יוסף טולדנו, שבדבריו עמד על העובדה המעניינת כי בזיכרון הקולקטיבי של יהודי מרוקו אין זכר לרדיפות וישנו אך ורק זיכרון של הצלה ועל הסיבות לדעתו למצב זה . עוד סקר בדבריו על התקנונים שפגעו ורדפו ביהודי מרוקו ובהן פיטורים המוניים ממוסדות השלטון, מכסות מצומצמות לתלמידים יהודים בכל כיתה וכיתה במערכת החינוך, האיסור להתגורר בשכונות צרפתיות, הקיצוב במצרכי מזון ואווירה עוינת ואנטישמית כלפי היהודים. ללא ספק, פרשייה מרתקת בתולדות יהודי מרוקו הזוכה סוף סוף לחשיפה לאחר מחקר אקדמי מאומץ ומקיף.

מנחה האירוע רפאל (רפא )בן שושן ביקש בדבריו להודות לעיריית אשדוד ולעומד בראשה על תמיכתם באירועים שונים החושפים ומעלים על נס את ההיסטוריה והתרבות של קהילות ישראל מן המזרח.


תמונת אווירה לרדיפה והצלה -יהודי מרוקו בתקופת השואהתמונת אווירה לרדיפה והצלה -יהודי מרוקו בתקופת השואהתמונת אווירה לרדיפה והצלה -יהודי מרוקו בתקופת השואהתמונת אווירה לרדיפה והצלה -יהודי מרוקו בתקופת השואה