%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%20

התחברתם לשיר? צרו יצירה ויזואלית שמתכתבת עם השיר ושלחו אותה לדוא"ל officecreative1@gmail.com עד לתאריך 30.9.22 ואולי גם היא תתפרסם במרחב הציבורי לצד השיר.

• נא לציין את שם השיר, שם מלא, גיל, כתובת ומס' טלפון.
• טלפון לבירורים: 08-9238893

יוזמת הפרויקט מירי אור תושבת העיר כחלק מתכנית מנהיגות אזרחית באמצעות תרבות ואמנות ביוזמת מרחב יצירה ובשיתוף מפעל הפיס

פרטים באתר החברה : www.ironit.org.il 

להורדת התוכניה  - לחצו כאן

גללו למטה למלל מונגש

 סוֹד הַחַיִּים/ סיגלית דאי

אָדָם פּוֹסֵעַ בַּמִּדְבָּר
וּמַרְחִיק נְדֹד
כְּמוֹ בּוֹרֵחַ מֵעַצְמוֹ עוֹד וָעוֹד וָעוֹד...

וְשָׁם בֵּינוֹת אֵין סְפוֹר גַּרְגְּרֵי הַחֹל
נִפְרֶשֶׂת לוֹֹ תְּמוּנַת חַיָּיו כְּמוֹ נִצְבְּעָה בְּמִכְחוֹל.

אָדָם פּוֹסֵעַ בַּמִּדְבָּר
וּמַרְחִיק נְדֹד
כְּמוֹ בּוֹרֵחַ מֵעַצְמוֹ עוֹד וָעוֹד וָעוֹד...

וְשָׁם בְּדִמְמַת הַחוֹלוֹת הַזְּהוּבִים, שׁוֹמֵעַ הוּא אֶת קוֹלוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים.

אָדָם פּוֹסֵעַ בַּמִּדְבָּר
וּמַרְחִיק נְדֹד
כְּמוֹ בּוֹרֵחַ מֵעַצְמוֹ עוֹד וָעוֹד וָעוֹד...

וְשָׁם וְרַק שָׁם
כְּשֶׁהוּא בֵּין אֶרֶץ לְשָׁמַיִם,
עָיֵף מִנְּדוּדִים וְצָמָא מְאֹד לְמַיִם
יְגַלֶּה בְּעַצְמוֹ בְּאֵר מַיִם זַכִּים,
מַעֲיַן נוֹבֵעַ סוֹד הַחַיִּים.

וְלֹא עוֹד יִרְחַק
וְלֹא עוֹד יִנְדֹּד
וְלֹא יִבְרַח מֵעַצְמוֹ עוֹד וָעוֹד וָעוֹד...
כִּי אִם פָּקֹד יִפְקֹד.



יְמֵי חוֹל /רוני קרני עמר

זוּג סַנְדָּלִים זְעִירוֹת בְּצֶבַע כָּחֹל
מְטַפְּסוֹת עָלַי, מִתְמַלְּאוֹת בְּחוֹל.
בַּת צְחוֹק נִסְחֶפֶת בְּרוּחַ-יָם,
כַּמָּה נָעִים גַּם כְּשֶׁחַם.

וּבִמְרוּצַת הַשָּׁנִים אֵלַי הוּא חוֹזֵר,
לִגְלֹשׁ בַּחוֹל, שֵׂעָר רֹאשׁוֹ מִתְבַּדֵּר.
מְחַפֵּשׂ עִקְבוֹת זוֹחֲלִים, מְחַבֵּר רְסִיסִים,
חִיּוּךְ שׁוֹבָבִי עִם שְׁאֵרִיּוֹת חוֹל בַּכִּיסִים.

נִצָּנֵי זִיפִים, קוֹלוֹ מִתְבַּגֵּר,
וְאֵלַי הוּא עוֹד חוֹזֵר.
מְבַקֵּשׁ לָנוּחַ תַּחַת עֲצֵי הַשִּׁקְמִים,
חוֹבֵק בִּזְרוֹעוֹתָיו אַהֲבַת נְעוּרִים.

הַחוֹלוֹת נוֹדְדִים, נִשְׁאַרְתִּי אֲנִי,
וּבְמֶרְחָק מְזַהָה אֶת צְעָדָיו לְכִוּוּנִי.
נִרְגֶּשֶׁת, מְנַעֶרֶת שְׁכָבוֹת
מְצַפָּה לְבוֹאוֹ שֶׁל מְבַשֵּׂר הַבְּשׂוֹרוֹת.

הוּא כְּבָר לֹא מַגִּיעַ לְבַלּוֹת בַּחוֹל
וּלְרֹאשׁוֹ קַסְדָּה בְּצֶבַע כָּחֹל.
מְסַמֵּן לְנֶהָג הַטְּרַקְטוֹר הֵיכָן לַחְפֹּר
וּבְלִבִּי מוֹתִיר אַחֲרָיו חֹר.

לֹא נוֹתַר כְּבָר חֹל, רַק מִגְדָּלֵי בֵּטוֹן אֲפֹרִים.
לוֹקֵחַ אֶת יַלְדּוֹ הַקָּט לְחוֹלוֹת שֶׁל אֲחֵרִים.
זוּג סַנְדָּלִים זְעִירוֹת בְּצֶבַע כָּחֹל
מְטַפְּסוֹת כָּעֵת עַל דִּיּוּנָהּ אַחֶרֶת, מִתְמַלְּאוֹת בְּחוֹל.

הֶסְדֵּרֵי רְאִיָּה / מורן שדה וינדלינג

עֶרֶב רַד, שָׁמַיִם עוֹטִים כּוֹכָבִים.
לִבִּי חָצוּי לִשְׁנַיִם, מְיֻסָּר,
רָווּי מַכְאוֹבִים.
חֶצְיוֹ הַזַּךְ וְהַתָּמִים נָח לוֹ בֵּין עֲצֵי הַשִּׁקְמָה לַחוֹלוֹת הַזְּהוּבִים.
בְּדִידוּת חֲרִישִׁית מַזְכִּירָה לִי אֶת יְלָדַי הָאֲהוּבִים.

אֲחַכֶּה לָכֶם בָּעֲלָטָה, עֵת תַּשִׁיבוּ הָאוֹר לְמֵעֹנִי.


מְחַשֶּׁבֶת מַסְלוּל / ג'ני טרבלסי

בַּשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹקֶדֶת נֶעֱצֶרֶת, מְחַכָּה
מַחֲשָׁבוֹת חוֹלְפוֹת, הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה
בְּתַחֲנַת אֶמְצַע הַחַיִּים מַמְתִּינָה,
בְּלִיל מִסְפָּרִים, כְּתוֹבוֹת וְעֻבְדּוֹת
וְלָמָּה עוֹדִי תָּרָה בִּמְדוֹר אֲבֵדוֹת?

הָאוֹטוֹבּוּס שָׁט בְּנוֹפֵי יַלְדוּת
צֹמֶת ,סַפְסָל, רֶגַע קָט עִם אָהוּב
כַּף יָד לְיֶלֶד רַךְ מוֹשִׁיטָה
מִדִּירָה , לְבַיִת, לְשַׁלְוָה וּלְנַחֲלָה
בִּשְׁבִיל פְּתַלְתַּל עֶגְלַת חַיַּי מוֹבִילָה

קֶצֶב הַחַיִּים סוֹאֵן וּמְסַחְרֵר
מִגִּיר לְאוֹטוֹמָט אֵין זְמַן לְהַרְהֵר
חוֹלֶמֶת, חוֹרֶזֶת בְּעִבְרִית
בַּעֲלִילַת חַיַּי מְחַיֶּכֶת בְּצָרְפָתִית
בְּאֶמְצַע דַּרְכִּי ,לֹא בְּתַחֲנָה סוֹפִית.

מְחַשֶּׁבֶת מַסְלוּל, פְּסִיעוֹתַי סְדוּרוֹת
וּכְבָר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ פָּנַי מְלַטְּפוֹת
הַתִּקְווֹת לָאֹפֶק הַתְּכַלְכַל נִשָּׂאוֹת
נוֹשֶׁמֶת לִרְוָחָה, מְחַיֶּכֶת לִדְרוֹר
לֹא צְרִיכָה גַּלְגַּלִּים לָעוּף כְּצִפּוֹר.


מַשֶּׁהוּ מֵנֵץ/ בתאל רחל לוי

כְּעוֹף חוֹל הָעוֹלֶה מֵהַחֲרָכִים,
מֵנֵץ מֵהַשְּׁבָרִים,
צוֹלֵל לַמַּעֲמַקִּים.

בְּקוֹלוֹת אַדִּירִים מֵעוֹרֵר נִרְדָּמִים.
עַל כַּפּוֹתָיו הַקַּדְמוֹנִים,
יֶאֱסֹף חֲסָדִים,
רְגָעִים.

בִּפְנִינִי דִּמְעוֹתָיו יִשְׁלֶה תַּגְלִיּוֹת,
רִגְעֵי הִתְגַּלּוּת,
הִתְעַלּוּת.
וּלְפֶתַע-גֵּץ!
שׁוּב מִתְפָּרֵץ,
לֵדָה וְהִתְלַקְּחוּת,
לִהְיוֹת בְּנוֹכְחוּת,
בְּתוֹךְ סְפִּירָלַת הָאֵינְסוֹף,
לֶאֱסֹף
אֶת עַצְמִי
לְעַצְמִי,
בְּעַצְמִי.


הַדֶּגֶל הַלָּבָן / ישראלה שביט

וַאֲנִי רַק מְחַפֶּשֶׂת...
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַדֶּגֶל הַלָּבָן
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַשֶּׁקֶט
וְהַדֶּגֶל כֻּלּוֹ שָׁחֹר
וּמוֹת אִמִּי טַיְפוּן מִשְׁתּוֹלֵל בָּרֶקַע

אָז קוֹנֶה לִי מִכְנָס וְחֻלְצָה
זֶה מֵקֵל לְיוֹם וּלְעִתִּים לְשָׁעָה
אַךְ הַסְּעָרָה בְּשֶׁלָּהּ
מַכָּה, מַרְעִידָה וּמַמְשִׁיכָה
כְּרַעַשׁ אֲדָמָה מְטַלְטֵל וְאָרֹךְ
שֶׁבֶר בִּמְלוֹא הָעָצְמָה
אָז אֲנִי...
מְטַיֶּלֶת בִּמְחוֹזוֹת חֲדָשִׁים
וְשׁוֹתֶה לִי קָפֶה וּמִתְיַשֶּׁבֶת בַּחוֹף
וְרוֹאֶה סִדְרָה מַצְחִיקָה
וְקוֹרֵאת שִׁירִים וְסִפּוּרִים
וּמִקְלַחַת נְעִימָה וְחַמָּה,
אַךְ שׁוּב נִסְדַּק בִּי הַכֹּל
וְשׁוּב אֵינִי בִּשְׁלִיטָה

הַגַּעְגּוּעִים עַל יָמִים וְשָׁנִים
הַהַחְמָצָה שֶׁל חַיִּים שְׁלֵמִים

וַאֲנִי רַק מְחַפֶּשֶׂת,
מְחַפֶּשֶׂת
אֶת הַדֶּגֶל הַלָּבָן שֶׁבַּנֶּפֶשׁ
שֶׁיִּהְיֶה לִי כְּבָר שֶׁקֶט.


לְכָל אָדָם יֵשׁ שְׁבִיל / אלי קורן

לְכָל אָדָם יֵשׁ שְׁבִיל
שְׁבִיל גּוֹרַל שְׁבִיל חַיִּים
אוֹתוֹ אֶל הֶעָתִיד מוֹבִיל

יֵשׁ שְׁבִיל מִדְבָּרִי וְצָחִיחַ
צָהֹב קוֹצָנִי וְקֶרַח
מְפַזֵּר אָבָק תָּחוּחַ
וְרַק חוֹל מְסַמֵּא מַצְמִיחַ

יֵשׁ שְׁבִיל שֶׁאוֹתְךָ
אֶל הָאֹשֶׁר יוֹבִיל
שְׁבִיל יָרֹק , אַדְמוֹנִי
צִבְעוֹנִי, סַסְגּוֹנִי
רַב יֹפִי , לָעַד אֲבִיבִי

יֵשׁ שְׁבִיל בְּרִיחָה
מִתָּכְנִיּוֹת שֶׁהִשְׁתַּבְּשׁוּ
חֲלוֹמוֹת שֶׁהִתְפּוֹגְגוּ
מַאֲוָיִם שֶׁכְּבָר לֹא יִתְגַּשְּׁמוּ

וְיֵשׁ שְׁבִיל מֵאִיר פָּנִים
זָהֹב, זוֹהֵר וּבוֹהֵק
סְבִיבוֹ גְּפָנִים
מוֹר וּבְשָׂמִים
וּבְשׁוּלָיו שְׁלַל עֲדָנִים.

לְכָל שְׁבִיל הַתְחָלָה וְגַם סוֹף
בּוֹ טָמוּן גּוֹרָלְךָ
בְּחַר בּוֹ בְּדַרְכְּךָ
צוֹק בּוֹ תַּבְנִית נַפְשְׁךָ.
קוֹרוֹת חַיִּים / עטרה גבריאלי

בִּקַּשְׁתִּי
לִבְנוֹת לִי בַּיִת
בְּתוֹכִי

לֹא בָּהָר חָצַבְתִּי סֶלַע,
כִּי אִם בַּיַּעַר הֶחָשׁוּךְ שֶׁבּוֹ הָלַכְתִּי
חָטַבְתִּי
עֵץ וְעוֹד עֵץ
וְהָיוּ הֵם לְקוֹרוֹת חַיַּי.



עַל עֲטֶרֶת לִיבִּי/מירי אור

לִיבִּי הָיָה חָבוּי בֵּין סְלָעִים כְּרָקֶפֶת
עַד שֶׁפָּנָיו נִפְרְשׂוּ אֵלַי כְּכַלָּנִית
עֵינָיו פָּקְחוּ וְרַדְרַדּוּת צִבְעִי
הֶאֱדַמְתִּי אֶל מוּל טֶבַע יוֹפְיִי
בְּרֵיחוֹ הַנָּעִים הָעִיר בִּי אוֹמֶץ כָּבוּשׁ
וּכְעָלֵי כּוֹתֶרֶת נִפְתְּחוּ עַלְעַלֵי לְבָבִי
צָמַחְתִּי מְלוֹא קוֹמָתִי
יָדַעְתִּי, זֶהוּ פֶּרַח לֵב הַזָּהָב שֶׁלִּי
וּלְלֹא חַת שַׂמְתִּיו עַל עֲטֶרֶת לִיבִּי



כֶּתֶם / רבקה פישביין עמנואל

אַתָּה שׁוּב נֶעֱלָם
לֹא כִּי הָלַכְתָּ
לֹא כִּי רָצִיתָ לָלֶכֶת
כִּי דָּהִיתָ
כִּי הָיִיתָ לְכֶתֶם
עַל רִצְפַּת הָעֲרִיכָה
שֶׁל חַיַּי


פְּלִיאָה/ הילה קלעי נובוטני


כְּמוֹ הַקֹּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל טְבִילַת
הָרַגְלַיִם בַּיָּם
לְהַבְחִין בְּקֶרֶן הָאוֹר
שֶׁחוֹדֶרֶת לַחֶדֶר
כְּמוֹ לִשְׁמֹעַ צְלִילִים חֲדָשִׁים
בַּיְּצִירָה שֶׁכְּבָר הִכַּרְתְּ
לֶאֱכֹל אֶת הַתּוּת הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֹרֶף
כְּמוֹ לִשְׁמֹעַ צְחוֹק שֶׁל תִּינוֹק
לְהִתְאַהֵב

לְהַסְכִּים לְהָבִין שֶׁהַכֹּל
אֲרָעִי